כיצד תשמרו על הנכסים הדיגטלים שלכם?

נביא בקצרה את פרשת גיא לרר מול ערוץ עשר ולאחר מכן נציע כמה נקודות וקווים מנחים שיסייעו לכם להתחיל את הטיפול בסוגיה

 

ערוץ 10 נגד גיא לרר

לפני כשנה הגיע לבית המשפט סכסוך בין גיא לרר, מגיש תוכנית הצינור, לבין ערוץ  10 בו שודרה התוכנית. הסכסוך פרץ עם מעברו של לרר לזכיינית מתחרה – רשת. עם המעבר עלתה השאלה- מי הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק? האם זהו ערוץ 10, או לרר עצמו שהקים את עמוד הפייסבוק מיוזמתו, הפעיל אותו ואף בשלב מסוים העסיק מכספו שלושה עובדים האמונים על תפעולו. גיא לרר טען כי הסכם העבודה שלו עם ערוץ 10 מעולם לא חל על עמוד הפייסבוק. העמוד נוהל מיוזמתו האישית מימיו ככתב חדשות זוטר. לאחר מאבק שהוגדר ״כיצרי מאוד״  הגיעו לבסוף הצדדים באופן עצמאי לפשרה. לרר וערוץ עשר הסכימו לפנות לפייסבוק בבקשה לשכפל את העמוד (כמו במקרה האח הגדול וקשת). בתקופת המעבר – העניק לרר הרשאות לעורך תוכן מטעם ערוץ 10. הרשאות היו ברמת Editor ולא אדמין. על מנת למנוע מצב בו ערוץ 10 מבצע מחטף ומוציא את לרר מניהול העמוד. לרר מצידו התחייב שלא לקדם בעמוד תכנים מטעם מעסיקתו החדשה- רשת.

בית המשפט פסק לטובת לרר. אך חייב אותו לשנות את שמו של דף הפייסבוק. זאת משום שבערוץ 10 עדיין ממשיכה להיות משודרת תוכנית הצינור בהנחיית טל ברמן.

 

מה לומדים מפסק הדין?

לכאורה היה ניתן לטעון שעמוד הפייסבוק שניהל לרר הוקדש לתוכנית ולכן שייך אוטומטית לערוץ עשר. אולם פסיקת בית הדין לעבודה מראה שהעניין לא כל כך פשוט. פרשת לרר מסמנת אבחנה ברורה מאוד בין תכני העמוד לבין תפעול השוטף של העמוד. ערוץ 10 לא נקט שום פעולה לאורך השנים שהייתה קשורה לניהול עמוד הפייסבוק עצמו.  זאת בעוד שלרר העסיק מכספו האישי שלושה עובדים במשרה מלאה כדי שיקדמו ויתפעלו את העמוד. פסק הדין מראה כי אסור למעסיק להניח כי הנכסים הדיגיטלים הם שלו רק משום שהם משרתים את העסק שלו.

מפרשת לרר עולות כמה מסקנות ותובנות בנוגע לניהול נכסים דיגיטלים. התובנה החשובה ביותר: עגנו את הבעלות על הנכסים הדיגיטלים שלכם בחוזה ההעסקה מול עובדיכם. בפרשת לרר פעילות הפייסבוק מעולם לא עוגנה בחוזה ההעסקה של לרר ואף הוחרגה ממנו. בית המשפט קיבל את הטענה של לרר שהפעילות הדיגיטלית של העמוד הייתה יוזמתו האישית ולא חלק מהיחסי העבודה שלו מול ערוץ 10.

התובנה השנייה היא – אל תשאירו את הטיפול בנכסים הדיגיטלים בידיהם של העובדים. דאגו לפיקוח ומעורבות  בנכס הדיגיטלי. דאגו לשמור בידיכם או בידי גורם מטעמכם. שמרו בידכם את היכולת לתפעל ולנהל את הנכס במידת הצורך. הדבר כולל יכולת שינוי האדמין, הקפאת היוזר של האדמין ביטולו וכו׳

 

כמה נקודות שכדאי לתת עליהם את הדעת בפתיחה וניהול של נכס דיגיטלי

1. מי יזם את פתיחת החשבון – חשוב שתוכלו להראות שהנכס הדיגיטלי הוא חלק מהאסטרטגיה העסקית שיווקית שלכם.

2. לאיזו מטרה נפתח החשבון – נכס דיגיטלי נועד כדי לתמוך בפעילות העסקית ולהגדילה. חשוב שמטרה זו תהיה ברורה היטב ומוגדרת כחלק מחובותיו של העובד

3. באילו שעות ומועדים נוהל החשבון – אם יש צורך בתפעול או מתן מענה  שלא בשעות העבודה השגרתיות דאגו לעגן זאת בחוזה.

4. מי נשא בהוצאות ניהול החשבון –  דאגו שאתם מכסים את כל ההוצאות העובדים במסגרת הפעלת הנכסים הדיגיטלים של העסק.

5. האם ניהול החשבון כלול בהסכם העבודה ביניכם לבין העובדים

על המעסיק לנקוט פעולה ברורה על מנת להראות בעלות על הנכס הדיגיטלי.  זוהי חובתו של המעסיק להסדיר את בעלותו על הנכסים הדיגיטלים הן באמצעות שימוש בנספח לחוזה והן באמצעות יצירת מדיניות ונהלים שקופים וברורים מול העובדים

לסיכום, נכסים דיגיטלים שווים כסף רב. כיום הם חלק בלתי נפרד ממערכת השיווק והמיתוג של כל חברה. חשוב מאוד להסדיר בצורה ברורה ומדויקת את הפעילות ואת הבעלות עליהם כדי להמנע מאי נעימויות שעלולות להסתיים בבתי המשפט.

אודות עו"ד עמיר אושפיז

"עו"ד עמיר אושפיז הוא חבר בלשכת עורכי הדין מאז שנת 2008 ועוסק בתחום הליטיגציה האזרחית-מסחרית, ההוצאה לפועל, פשיטות רגל ודיני עבודה. בעל תואר במשפטים (L.L.B) מהקריה האקדמית אונו (בהצלחה יתרה), זאת בנוסף לתואר ראשון (B.A) במנהל עסקים וניהול משאבי אנוש מטעם אוניברסיטת בן גוריון. במשך העשור האחרון צבר ניסיון רב בהתנהלות מול מעסיקים רבים, בנקים, רשויות ומוסדות מהגדולים במשק. במסגרת עבודתו כעורך דין הוא משלב ידע משפטי נרחב ורב-תחומי יחד עם יכולות טיעון, אמנות השכנוע וניהול משא ומתן. הייצוג מתבצע בערכאות המשפט המתאימות וגם בבוררויות וגישורים. משרדו מעניק יעוץ משפטי הכולל ליווי, הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הציבורי, שירות מקצועי חסר פשרות ,תוך מתן דגש על מקצועיות ותודעת שירות גבוהה."

לאתר של עו"ד עמיר אושפיז >>>

 

**תרגישו חופשי לשתף באתר או בפייסבוק שלכם.**

השארת תגובה